ההבדל בין ״לחיות״ ל״לחיות טוב״ Increasing Healthspan: Prosper and Live Long

המאה העשרים, ותחילתה של המאה הנוכחית, מתאפיינות, בין היתר, בהארכת אורך החיים של האדם באופן משמעותי. ב2015 העריך ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי תוחלת החיים הממוצעת של האדם בכל העולם עומדת על כ60 שנה, ועולה בהתמדה (1).

עם זאת, העלייה באיכות החיים לא עולה באותו קצב..

מחלות כרוניות הקשורות בעודף מאפיינות את החיים המודרניים - סוכרת, מחלות קרדיווסקולריות, מחלות נשימתיות, סרטן ועוד. היכולת הרפואית המשתפרת אכן משתפרת - תרופות וטיפולים חדשים מתגלים כל הזמן - אבל היא איננה עומדת בקצב התחלואה הגלובאלי.

לא מזמן נתקלתי בכותרת שלמעלה - Incresing Healthspan - הארכת משך הזמן בתוך חיינו, בו אנחנו בריאים ככל הניתן, משגשגים ושמחים.

האין זו משאת נפש רובנו? אז איך? פשוט ומסובך כאחד :) אמרתי קודם, שהרבה מהמחלות הכרוניות ניתנות להגדרה גם כ״מחלות עודף״.

עודף מזון

עודף לחץ

וגם חוסר:

חוסר שעות שינה

זאת כל התורה.. בשלוש שורות.

פשוט נכון?

אז לא..

הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה, המכווננת כל כולה על הישרדות.

ואין לגוף המופלא הזה שמץ של קמץ של מושג שכבר יצאנו מהמערה והמצאנו את המקרר והמזגן.

כתוצאה מכך, יש לו שלל שיטות ערמומיות לשכנע אותנו לאכול כמה שיותר (כי אוכל זו אנרגיה, ואנרגיה זו הישרדות ואולי מחר לא יהיה אוכל. אין לו מושג בעניין המקרר אמרנו :) ). שיטות הורמונאליות וחושיות ואל תשאלו.

אבל בהינתן שיש מקרר, יוצא ש-חרב פיפיות זה כאן. אותו גוף ששומר עלינו שלא נמות ברעב, גורם לכך שנאכל יותר מדי.

ועדויות רבות מצטברות לכך שעומס מטבולי מגביר תחלואה באופן משמעותי. אולי אחד המשמעותיים ביותר.

ויש גם את המה-אוכלים.

ויש גם את הרעלים שאנחנו סופגים כל היום מכל כיוון אפשרי.

גם עודף לחץ לא ממש מתאים לאנשי המערות שאנחנו.

הורמוני הסטרס שלנו מכווננים על בריחה מנמרים (אדרנלין) וברד על השדה, המשחית את היבול וגורם לרעב (קורטיזול) - קצרי טווח וארוכי טווח בהתאמה. אבל אין להם מושג, שהיום אנחנו לא רעבים ללחם כי הארבה השחית את השדה, אלא בסטרס כי הבוס משגע אותנו והפקקים מטריפים אותנו - אז הם עושים את מה שהם יודעים לעשות - סטרס? אין בעיה אדוני! הנה אני שולף כאן את הצ׳קליסט ומתחיל לסמן וי - הגברת סוכר בדם (צריך לברוח מנמר) - צ׳ק. הגברת קצב לב ולחץ דם (נמר נו) - צ׳ק. הסבת זרימת דם מהמעיים לשרירים (נמר!) - צ׳ק.

והתוצאה של כל אלה? - מערכת עיכול שלא סופגת כראוי, לא נעה כראוי, חיידקי מעיים מבולבלים ולפעמים לא מתאימים.. הגברת בעיות מעיים, ומכאן - חוסרים תזונתיים (כי גם אם אכלתי את כל הירקות והפירות בעולם, אם יש לי בעיות ספיגה, הם פשוט יצאו החוצה...).

ואם אין את כל האלמנטים התזונתיים להפעלת המכונה - המכונה עובדת בחצי כח.

מערכת הורמונאלית מבולבלת. חשוב לזכור שכל ההורמונים שלנו מופרשים ממספר קטן של בלוטות, שלכל אחת מהן כמה אחריויות. אז כשההיפופיזה עובדת קשה.. כל ההורמונים שלה עלולים לצאת מאיזון. גדילה, חילוף חמרים, סטרס, הורמוני מין - כל אלה הם רק חלק מהורמוני ההיפופיזה.

ולא הזכרנו במילה עדיין את מערכת החיסון. מה קורה כשהיא עובדת בחצי כח? שיט. זה מה שקורה.

ושינה.. אני יכולה לדבר שעות על שינה ומשמעותה. למעשה המחקר מראה שרוב האוכלוסיה צריכה בין 7-8.5 שעות שינה בלילה. (2) שירימו ידיים אלה שישנים ככה. כל לילה.

שינה היא זמן התיקונים / שיפוצים/ שיפורים בהתאם לצורך של הגוף.

אגב - היא גם הזמן בו מוטמעים נתונים, מתעבדים והופכים למשהו משלנו. אז מי שרוצה להיות יצירתי - בבקשה.

אז מה עושים?

חושבים כמו איש מערות

אוכלים מזון בעונתו. מגוון ככל האפשר.

אוכלים תזונה צמחונית בעיקרה, כי יותר קל ללקט, קצת יותר קשה לדוג דגים, והכי קשה לצוד ממותות.

לא אוכלים שום דבר מעובד. מה זה מעובד? אם זה בא בשקית זה מעובד.

אוכלים לפי השעון הציקרדי. אנחנו חיות יוממות. אנחנו אמורים לשבור צום כשקמים, לאכול ארוחה אחרונה כשחוזרים למערה :) וללכת לישון עם רדת הערב.

יש המוןןן שיטות ליישם את זה:

להחליט לחיות בריא, לפרק את הצורך הרגשי שלנו באוכל, להיות במודעות ובהחלטיות לדברים,

להבין שהצעדים הם קטנים. מה קטנים - קטנטנים, אבל ההצטברות ענקית. אחרי חצי שנה מסתכלים אחורה ולא מאמינים.

כמה מהשיטות הנפוצות היום ואנחנו יודעים שיעילות:

חצי כמות ירקות ופירות בכל ארוחה.

לאכול על שעות (16/8 - 8 שעות אכילה, 16 שעות צום, או קומבינציה דומה)

ללא גלוטן לרגישים

ללא סוכר לפעמים

הגבלת פחמימות כזאת או אחרת

ללא לקטוז (סוכר החלב) או פרוקטוז (סוכר הפירות) לרגישים

ללא דגנים לתקופה

שייקים כאלה ואחרים

מנסים לחשוב איך להפחית סטרס. יכולה להמליץ לכם על טריאתלון? זה מפיג סטרס אששש :).

ישנים.

ואם כבר יש לנו משהו - סוכרת, טריגליצרידים, בלוטת התריס לא מאוזנת, או כל עניין אחר - יש וריאציות של הדברים האלה, אבל הכל באמת באמת די דומה.

וכדאי לזכור - הבריאות לא נמצאת בתחתיתה של צנצנת תרופות.

וגם לא בתחתיתה של צנצנת תוספי תזונה.

היא אצלינו בידיים. אפשר לשנות. אפשר להגיע.

מוזמנים להתחיל לחשוב כמו אנשי מערות :)

בריאות

עדי

(1) https://www.who.int/ageing/events/world-report-2015-launch/en/

(2) https://www.sleepfoundation.org/press-release/national-sleep-foundation-recommends-new-sleep-times