אם תשאלוני

זעתר

שן ארי - שינן רפואי

טיון דביק

אם תשאלוני -

וכי למה שתשאלוני? שאיני שחרחורת, אם כי שזפתני השמש,

וגדולים וטובים ממני בכל מסורה.

ובכל זאת -

אם תשאלוני,

אומר -

שריח הגשם מתחיל לחלחל,

וירק העלה מתחיל לעלות בצידי הדרכים,

ומי שרץ, ורוכב, או מתהלך בשבילים,

יראה וימנה - איש איש כטוב ליבו.

אני - אל צמחי המרפא והמאכל נמשך לבבי, ואשמח בהם:

הטיון הדביק - שמרתח מעליו מכייח ומסלק ליחה וצינון

האזוביון והמרווה, הזעתר והזוטה - על ריחם המרגיע, טעמם המעולה בתבשילים ואיכויותיהם למערכת העצבים (מרגיע), מערכת העיכול (מרגיע ומפיג גאזים), לנדודי שינה, למערכת הנשימה (שוב כיוח), לברונכיטיס, לתולעי מעיים, לשיפור תיאבון ועוד ועוד,

החוביזה על עליה הטובים ופירותיה שהיינו זוללים בדרך מבית הספר הביתה וקוראים להם ״לחם ערבי״, ותמיד חשבתי לי - בסיפורים על המצור על ירושלים, במלחמת השחרור, מספרים שהיו מלקטים ואוכלים רק חוביזה - אבל כמה חוביזה צריך לאכול כדי לשבוע? כי עוד לא הבנתי, שמעליה הנהדרים אפשר להכין תבשילי קדרה משובחים, גם לא לימי מצור, עם צנוברים וחמאה ובין שני עלי פסטה - בתור מילוי לרביולי, או סתם מוקפצים בשום ושמן זית, ירוקים ונימוחים.

הסרפד הצורב, שיש לקטוף אותו בין שתי אצבעות ורק מתחתית העלה, שם אין נאדיות צורבות, לקפל ולאכול, והוא מלא ברזל, מעולה לכליות ומשתן, ושורשיו טובים לבעיות ערמונית אצל גברים. כן. כזה עשב קטן וכזה מגניב :)

שן הארי, שעליו מככבים בכל פורמולה לירידה במשקל, הוא מלא ברזל ומשתן, טוב לעיכול וללחץ דם ונקרא גם שינן רפואי.

ועוד כהנה וכהנה ירוקים בהירים וכהים, שאני אוספת בגינה תוך קטיף פטרוזיליה (אגב יש לי פטרוזיליה בכמות מסחרית. מי שצריך שיצעק אני) ובצידי הדרך, ואין לי מושג איך קוראים להם, אבל אמר לי פעם מורה חכם - אם זה טעים - זה טוב לאכילה.

טועמת,

ושמה בסלט,

ובודקת שלא השתרבבו לשם חלזונות טועים שעלו להציץ הכלו המים,

ואוכלים

וכל המשפחה שלי צוחקת עלי שאנחנו שוב אוכלים שטויות שאף אחד לא אוכל

ומי בכלל אוכל פרחים ועשבים

אנחנו

יש בזה מלא ברזל

תאכלו

ותריחו את הגשם :)

*מכולם אפשר להכין מרתח (לבשל כעשר דקות ולהניח מכוסה, לסנן ולשתות), או פשוט תה ולשתות לרוויה. ** ואפשר פשוט לזכור שכל אלה עם הריחות העזים והעלים הירוקים יש בהם שמנים אתריים, שטובים בגדול לנשימה, לעיכול ולחיטוי.

בתאבון