לקחת את הבריאות בידיים

כבר שכחנו איך... העולם המודרני מציף אותנו בערימות על גבי ערימות של מידע, עד שהתרגלנו שאין שום אפשרות לדעת כלום על שום דבר - למעשה אנו פונים למומחה בכל תחום: המחשב לאיש המחשבים, החשמל לחשמלאי, הגינה לגנן והגוף שלנו - לרופא. ללא ספק - התמזל מזלנו לחיות בעידן בו הרפואה אכן מספקת, במקרים לא מעטים, מזור למחלותינו. א-ב-ל - במסע המהיר לעבר ההתמקצעות הצרה, קצת שכחנו שיש גם דברים שבאמצע הדרך:

שאפשר לקחת נשימה עמוקה, לפתוח את דלת המקרר ולשאול את עצמי (וגופי) - מה אתה רוצה הבוקר? מה אתה צריך היום?

תתפלאו - לפעמים הוא גם יענה: היום אני צריך ירקות. סתיו עכשיו. אפשר בבקשה ירקות שורש וירקות ירוקים טריים טריים לסלט? אני צריך חיזוק. שמן זית איכותי מלמעלה. חביתה מקמח עדשים ועשבי תיבול. תה עשבים מהגינה. זו לא עונת העגבניות. לא זמן המלפפונים.

זה מה שהגוף שלי ביקש הבוקר. ונעניתי - יצאתי לערוגת הירקות וקטפתי לי: פטרוזיליה ישרה, פטרוזיליה מסולסלת, קצת חסה (ריחמתי עליה - בכל זאת רק בת שבועיים. תינוקת), הרבה עלי סלק (ענקיים. אפשר לבנות מהם בית. בחיים לא ידעתי שעלי סלק יכולים להגיע לגודל של חצי מטר.) הסתכלתי על שתילי התותים שמחכים בכליון עלים לחורף ולקור, הוצאתי נבטי צנוניות כי ממילא צריך היה לדלל אותן. קטפתי לימון מהעץ. לאלה הוספתי מהמקרר - אגס אחד, קולורבי אחד, ושמן זית כתית מעולה, וכאמור הוספתי חביתה טבעונית וטחינה שהכנתי בו ברגע וקיבלתי - המון ברזל, נוגדי חימצון, שלל ויטמינים ומינרלים - אנרגיה מעולה לבוקר.

ונגעתי באדמה, והסתכלתי על השמים, וחשתי בטמפרטורה המתקררת לאיטה.

והודיתי על הבוקר הזה.

קצת לקחתי את הבריאות שלי בידיים :)